גיורא העלה את רוב הדברים הטובים כבר לאינטרנט, אז לי נשאר להעלות את השאריות:
כאוס ראבאק (או Chaos Rabak)כאוס ראבאק הייתה להקת סטריט פאנק מאיזור המרכז שפעלה משנת 99 או 2000 ועד לגסיסתה בסביבות השנים 2004-2005. לדעתי היא הייתה הלהקה הכי טובה מהז'אנר שלה בישראל, לפחות ב-10 השנים האחרונות, וכשהתחלתי את דרכי בפאנק בישראל היא גם הייתה בין הלהקות האהובות עליי שגם השפיעה על להקת הפאנק הראשונה שניגנתי בה - הרחקת יונים. אנשים מהלהקה ניגנו במהלך השנים שלאחר מכן גם בלהקות כמו Dead Rabins, Instinct, Retribution, The Testicles ועוד כל מיני להקות שאני שוכח בטח, אבל אף אחת מהלהקות האלה לדעתי לעולם לא הצליחה להתעלות על הפאנק הפשוט והכועס של כאוס ראבאק. ליריקת מחאה עצבנית, מוזיקה שגורמת לך לרצות להתחיל מכות בפוגו וסולואי פאנק קליטים. ללכת עם אורן הבוכרי ויותם סקאנקפאנק בדרך לשום מקום מיוחד ולשיר ביחד את "כיפות שחורות".
האלבום יצא בשנת 2001 (או 2002? אני לא מאוד טוב בשנים כמו שבטח שמים לב) על דיסק צרוב ועם עטיפה בהדפסת צבע ברזולוציה נמוכה.
Chaos Rabak
Fishyboom - One Fish, Two Fish, Drunk Fish, Punk Fishעל פישיבום אני לא יודע הרבה. אני יודע שאחד מהם, בשם בוב, היה גר נראה לי באיזור כפר סבא. אני יודע שהם המשיכו לנגן עד סביבות 2006, אבל אני חושב שהם התדרדרו עם הזמן. מה שאני זוכר מהתקופה שהם היו מופיעים בהופעות פאנק ( סביבות 2002), זה שזה תמיד הרגיש שהם מין כאלה אאוטסיידרים לא קשורים. תמיד היה שמח כשהם היו עושים את הקאבר לאצא לי השוקה (כי זה כאילו קאבר מצחיק כזה) ואת שיר הנקרופיל (כי נקרופיליה זה מין דבר כזה שהוא גם מצחיק וגם מגניב), אבל בסך הכל רוב הזמן תמיד אנשים עמדו מול הבמה ולא הבינו מה הלהקה הזו עושה פה. בתקופה הרלוונטית פישיבום היו מנגנים מין פופ פאנק בעברית עם קצת יותר מדי השפעה של רוק ועם קצת קטעים טיפה יותר אגרסיביים.
גדול זה לא, אבל יש כמה שירים נחמדים ותיעוד זה תמיד טוב בכל מקרה.
לאלבום מצורף קובץ פלאש מושקע עם הליריקה.
Fishyboom - One Fish, Two Fish, Drunk Fish, Punk Fish
אגרויסע מציאה - כלאחר ידעכשיו זה אחד הרגעים האלה שאני ממש מצטער שאין לי נגישות נוחה לסורק. העטיפה של הדיסק הנ"ל היא אחת מיצירות הפאר של הפאנק הישראלי. עטיפה שעשויה בצורה כל כך רעה שאפשר להחשיב את זה לאמנות - תמונות מתוחות, רזולוציה ממש נמוכה, פונטים מגוחכים ותמונת עטיפה של כל מיני דברים כמו גיטרות, נעליים, משקולות ובקבוקי בירה זרוקים על פוף ממש כלאחר יד (חה חה! זה השם של הדיסק!).
אגרויסע מציאה הייתה להקת פאנק מכפר סבא שפעלה בשנים 2002-03, הופיעה מספר די מוגבל של הופעות (אני חושב שלא יותר מ-5) והייתה מורכבת מחבורה של צופים (או כמו שקוראים להם בתנועות הנוער האחרות "צופיפניקים"). הם ניגנו הארדקור פאנק שבחלק מהשירים נשמע כמו נקמת עוללים המוקדמים (בהתחלה יניב גלר מנקמת עוללים תופף גם בשבילם).
להרבה תהילה הם לא זכו ונשכחו די בקלות מזיכרון הסצינה הקולקטיבי. רוב האנשים ששמעו אותם ותשאלו אותם על הלהקה היום יתייחסו אליה במין גיחוך נוסטלגי, אבל לדעתי, וזו הייתה גם דעתי בזמן אמת, הם היו להקה לא רעה בכלל ואולי אם הם היו מתמידים עם הלהקה הם היו גם מתבגרים עם הזמן מבחינת המוזיקה והליריקה.
אם מישהו יודע מה קרה עם החבר'ה האלה עד היום אני אשמח לשמוע.
אגרויסע מציאה - כלאחר יד
המכנסונים של עליזהסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היו תור הזהב של סצינת הפאנק\מטאל\פריקים הכפר סבאית. אינספור להקות קמו בתקופה הזו - מלככי הפינקה, חזירים בתשובה, Erase, Evil, סטטוס קוו והעציצים, סון אין היר ועוד רבות וטובות (ולא כל כך טובות) התחילו וסיימו את צעדיהן המוזיקליים בפרק הזמן הזה.
אחת מהלהקות האלו הייתה "המכנסונים של עליזה". חברי הלהקה היו תום סתר (סטר?), גיל אברון וגל פרלמן, שרק מהלהקות שבהן הם היו חברים אפשר לעשות חתיכת עץ להקות רציני (כמו בקיוב.סיאו.אייאל!). הם ניגנו פאנק מתובל במטאל ושרו על בדיחות פנימיות, שטויות, מילים גסות, חברות לשעבר של חברי להקה ועלבונות אינפנטיליים כמיטב המסורת הכפר סבאית.
רובם ככולם של השירים הם להיטים סופר קליטים:
"תקפצו יא בני זונות או שנפוצץ אותכם מכות"
"מיקה, מיקה, את מזכירה לי חרא, כשאת בסביבה אני חוטף חררה"
"תפסיקי לשיר, תפסיקי לשיר, כולנו נתאשפז בבית חולים מאיר"
ועוד כמה המנוני מרכז ספיר מצויינים.
המכנסונים של עליזה - דמו
כל הדיסקים הנ"ל יצאו על גבי דיסקים צרובים בתקופה שדיאייווי עוד היה משהו שהיה די חזק בסצינת הפאנק.
אם למישהו יש סריקה של העטיפות של אחד הדיסקים הנ"ל ויכול לשלוח לי, בבקשה שיגיד.
חוץ מזה, אני מתנצל מראש אם יש פה איזשהם פרטים שגויים, הזיכרון שלי לא תמיד עובד כל כך טוב.
כאוס ראבאק (או Chaos Rabak)כאוס ראבאק הייתה להקת סטריט פאנק מאיזור המרכז שפעלה משנת 99 או 2000 ועד לגסיסתה בסביבות השנים 2004-2005. לדעתי היא הייתה הלהקה הכי טובה מהז'אנר שלה בישראל, לפחות ב-10 השנים האחרונות, וכשהתחלתי את דרכי בפאנק בישראל היא גם הייתה בין הלהקות האהובות עליי שגם השפיעה על להקת הפאנק הראשונה שניגנתי בה - הרחקת יונים. אנשים מהלהקה ניגנו במהלך השנים שלאחר מכן גם בלהקות כמו Dead Rabins, Instinct, Retribution, The Testicles ועוד כל מיני להקות שאני שוכח בטח, אבל אף אחת מהלהקות האלה לדעתי לעולם לא הצליחה להתעלות על הפאנק הפשוט והכועס של כאוס ראבאק. ליריקת מחאה עצבנית, מוזיקה שגורמת לך לרצות להתחיל מכות בפוגו וסולואי פאנק קליטים. ללכת עם אורן הבוכרי ויותם סקאנקפאנק בדרך לשום מקום מיוחד ולשיר ביחד את "כיפות שחורות".
האלבום יצא בשנת 2001 (או 2002? אני לא מאוד טוב בשנים כמו שבטח שמים לב) על דיסק צרוב ועם עטיפה בהדפסת צבע ברזולוציה נמוכה.
Chaos Rabak
Fishyboom - One Fish, Two Fish, Drunk Fish, Punk Fishעל פישיבום אני לא יודע הרבה. אני יודע שאחד מהם, בשם בוב, היה גר נראה לי באיזור כפר סבא. אני יודע שהם המשיכו לנגן עד סביבות 2006, אבל אני חושב שהם התדרדרו עם הזמן. מה שאני זוכר מהתקופה שהם היו מופיעים בהופעות פאנק ( סביבות 2002), זה שזה תמיד הרגיש שהם מין כאלה אאוטסיידרים לא קשורים. תמיד היה שמח כשהם היו עושים את הקאבר לאצא לי השוקה (כי זה כאילו קאבר מצחיק כזה) ואת שיר הנקרופיל (כי נקרופיליה זה מין דבר כזה שהוא גם מצחיק וגם מגניב), אבל בסך הכל רוב הזמן תמיד אנשים עמדו מול הבמה ולא הבינו מה הלהקה הזו עושה פה. בתקופה הרלוונטית פישיבום היו מנגנים מין פופ פאנק בעברית עם קצת יותר מדי השפעה של רוק ועם קצת קטעים טיפה יותר אגרסיביים.
גדול זה לא, אבל יש כמה שירים נחמדים ותיעוד זה תמיד טוב בכל מקרה.
לאלבום מצורף קובץ פלאש מושקע עם הליריקה.
Fishyboom - One Fish, Two Fish, Drunk Fish, Punk Fish
אגרויסע מציאה - כלאחר ידעכשיו זה אחד הרגעים האלה שאני ממש מצטער שאין לי נגישות נוחה לסורק. העטיפה של הדיסק הנ"ל היא אחת מיצירות הפאר של הפאנק הישראלי. עטיפה שעשויה בצורה כל כך רעה שאפשר להחשיב את זה לאמנות - תמונות מתוחות, רזולוציה ממש נמוכה, פונטים מגוחכים ותמונת עטיפה של כל מיני דברים כמו גיטרות, נעליים, משקולות ובקבוקי בירה זרוקים על פוף ממש כלאחר יד (חה חה! זה השם של הדיסק!).
אגרויסע מציאה הייתה להקת פאנק מכפר סבא שפעלה בשנים 2002-03, הופיעה מספר די מוגבל של הופעות (אני חושב שלא יותר מ-5) והייתה מורכבת מחבורה של צופים (או כמו שקוראים להם בתנועות הנוער האחרות "צופיפניקים"). הם ניגנו הארדקור פאנק שבחלק מהשירים נשמע כמו נקמת עוללים המוקדמים (בהתחלה יניב גלר מנקמת עוללים תופף גם בשבילם).
להרבה תהילה הם לא זכו ונשכחו די בקלות מזיכרון הסצינה הקולקטיבי. רוב האנשים ששמעו אותם ותשאלו אותם על הלהקה היום יתייחסו אליה במין גיחוך נוסטלגי, אבל לדעתי, וזו הייתה גם דעתי בזמן אמת, הם היו להקה לא רעה בכלל ואולי אם הם היו מתמידים עם הלהקה הם היו גם מתבגרים עם הזמן מבחינת המוזיקה והליריקה.
אם מישהו יודע מה קרה עם החבר'ה האלה עד היום אני אשמח לשמוע.
אגרויסע מציאה - כלאחר יד
המכנסונים של עליזהסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היו תור הזהב של סצינת הפאנק\מטאל\פריקים הכפר סבאית. אינספור להקות קמו בתקופה הזו - מלככי הפינקה, חזירים בתשובה, Erase, Evil, סטטוס קוו והעציצים, סון אין היר ועוד רבות וטובות (ולא כל כך טובות) התחילו וסיימו את צעדיהן המוזיקליים בפרק הזמן הזה.
אחת מהלהקות האלו הייתה "המכנסונים של עליזה". חברי הלהקה היו תום סתר (סטר?), גיל אברון וגל פרלמן, שרק מהלהקות שבהן הם היו חברים אפשר לעשות חתיכת עץ להקות רציני (כמו בקיוב.סיאו.אייאל!). הם ניגנו פאנק מתובל במטאל ושרו על בדיחות פנימיות, שטויות, מילים גסות, חברות לשעבר של חברי להקה ועלבונות אינפנטיליים כמיטב המסורת הכפר סבאית.
רובם ככולם של השירים הם להיטים סופר קליטים:
"תקפצו יא בני זונות או שנפוצץ אותכם מכות"
"מיקה, מיקה, את מזכירה לי חרא, כשאת בסביבה אני חוטף חררה"
"תפסיקי לשיר, תפסיקי לשיר, כולנו נתאשפז בבית חולים מאיר"
ועוד כמה המנוני מרכז ספיר מצויינים.
המכנסונים של עליזה - דמו
כל הדיסקים הנ"ל יצאו על גבי דיסקים צרובים בתקופה שדיאייווי עוד היה משהו שהיה די חזק בסצינת הפאנק.
אם למישהו יש סריקה של העטיפות של אחד הדיסקים הנ"ל ויכול לשלוח לי, בבקשה שיגיד.
חוץ מזה, אני מתנצל מראש אם יש פה איזשהם פרטים שגויים, הזיכרון שלי לא תמיד עובד כל כך טוב.
